הגירוש של ספרד והאווירה שקדמה לו
האירוע ההיסטורי הידוע בשם גירוש ספרד, אחד המאורעות הנודעים והמכוננים בתולדות העם היהודי, היה למעשה הגליה שכפו השלטונות על יהודים מהאזורים אשר כיום שוכנות בהם ספרד, פורטוגל, והשטחים האוטונומיים הנספחים אליהן. הגירוש בוצע בסוף המאה ה – 15 בימים בהם אזורים אלו הורכבו בעיקר מממלכות שהיו נתונות תחת שלטונות מונרכיים, ולאחר שהיהודים סירבו לתביעה להתנצר. לצורך הבנת הרקע ההיסטורי והאווירה שקדמה לאירוע, כדאי לדעת שכבר שנים רבות לפני גירוש ספרד, במהלך המאות ה – 13 וה – 14, הופנו כלפי היהודים האשמות שונות מצד האוכלוסייה הכללית והוטלו עליהם סנקציות מבדלות.
בשלהי המאה ה – 14, האירועים הסלימו לכדי פוגרומים ופרעות מצד נוצרים קתולים כלפי יהודים (גזירות קנ"א), אשר במהלכם נרצחו יהודים והושמדו מבני דת ורכוש. אירועים אלה גרמו ליהודים רבים להמיר את דתם, אך לצד זאת נותרו גם קהילות יהודיות ששמרו על הדת והמסורת היהודית חרף הרדיפות.
בשנת 1492 הומצא על ידי השלטון המלוכני צו, המציב אולטימטום בפני היהודים תושבי הממלכות קסטיליה ואראגון, וקובע כי עליהם להתנצר או לעזוב את הממלכות בתוך שלושה חודשים, מתוך שאיפה ומגמה ליצור חברה הומוגנית מבחינה דתית, ללא קבוצות מיעוט ופלורליזם אמוני.
עקב מהלך זה, חלקים מהאוכלוסייה היהודית הצטרפו לקודמיהם והמירו את דתם לנצרות, אחרים חיו כאנוסים והוסיפו לשמר את המסורת היהודית בסתר, ואילו בני הקהילה הנותרים, עשרות עד מאות אלפי יהודים (המספר שנוי במחלוקת), הוגלו מהממלכה.
עד תחילת המאה ה – 16, הצו הורחב וחל גם על יהודים מפורטוגל וחלקים באיטליה
לאחר גירוש ספרד
על פי עדויות, סבלם של היהודים שסירבו להתנצר לא הסתכם בגירוש, ובמהלך עזיבתם את ממלכות ספרד, חוו תלאות כאשר בין היתר נבזזו, נחטפו לעבודות בכפייה ונפלו קורבן לגילויי אלימות שונים.
רבים מהפליטים היהודים הגיעו אל האימפריה העות'מאנית של אותם ימים, אשר חלשה על אזורים נרחבים בהם גם ארץ ישראל.
מגורשים אחרים היגרו דווקא אל ארה"ב ואל מרכז ומערב אירופה, וחלקם סבלו מקשיי קליטה רבים ומדחייה מצד האוכלוסייה המקומית.
האימפריה העות'מאנית, שהאמינה בתרומתם של היהודים לעצמתה, היתה מעוניינת בקליטת מגורשי ספרד.
פתיחת שעריה בפניהם הביאה להתיישבותם של רבים מהם במדינות חבל הבלקן, במדינות צפון אפריקה וגם בישראל, תוך ששמרו את השפה הספרדית – יהודית לאדינו, ואת מנהיגיהם המסורתיים. חלק מהמגורשים חברו אל קהילות יהודיות קיימות ואחרים הקימו קהילות יהודיות חדשות אשר חלקן שגשגו לכדי קהילות גדולות וידועות.
חשוב לציין שגם שנים ודורות לאחר התיישבותם מחדש של מגורשי ספרד במדינות שונות, המשיכו גלי העלייה שלהם לישראל. ככל שהעלייה היתה מאוחרת יותר, העולים נטו להתאפיין במנהגים, בשפה ובתרבות המדינות שאליהן היגרו אבותיהם מספרד ופורטוגל. גם הקהילות היהודיות המקוריות במדינות השונות, ספגו אט אט מתרבותם הספרדית של היהודים אשר גורשו מהממלכה אל קרבן.
אחת מתוצאותיו של גירוש ספרד היה הפצתם של היהודים ברחבי העולם סביב מוקדים רבים, בניגוד לריכוז שלהם קודם לכן, במספר מוקדים מצומצם. יש הרואים בפיזור זה, תהליך שבעקבותיו יהודים השתתפו ואף הובילו תהליכים היסטוריים חשובים בהיסטוריה האנושית.
צאצאי המגורשים כיום
המשטר הקתולי בספרד, האינקוויזיציה, בוטל בתחילת המאה ה – 19. רק בשנות ה – 60 של המאה ה – 20, מאות שנים לאחר הגירוש ואף לאחר הקמת מדינת ישראל, בוטל רשמית צו הגירוש של יהודי ספרד מהמדינה. לפני שנים אחדות התקבלה בספרד החלטה דרמטית לפיה כל מי ששם משפחתו ספרדי או שביכולתו להוכיח כי הינו צאצא של מגורשי ספרד, החברה כיום באיחוד האירופי, רשאי לקבל אזרחות ספרדית. בישראל חיים רבים מצאצאי המגורשים ועל כן החלטה זו הכתה גלים בציבור הישראלי ועודנה מעוררת עניין רב. כנסו לבדיקת זכאות לקבלת דרכון פורטוגלי
