דרכון פורטוגלי ליוצאי עיראק

יהדות עיראק ויהדות ספרד הכיצד? הגיעו לעירק יהודים רבים אשר הקימו בה קהילה רבנית ויהודית משגשגת. גם חלק מיוצאי עיראק זכאים לדרכון הפורטוגלי.

ראשיתה של יהדות עיראק מתוארכת למאה השלישית לפני הספירה. 

יהדות עיראק הייתה הקהילה היהודית הכי עתיקה מבבל.

יהדי עיראק הייתה מהראשונות בגלות לפתח אוטונמיה, שיגשגה ושימשה מודל לכל היהודים באשר הם.

היו בקהילה העירקית מרכזי דת אשר שימשו יהודים מהודו, פרס, כורדיסטן וסוריה והיא העמידה הרבה פוסקי הלכה גדולים של יהדות המזרח.

בסוף המאה השתיים עשרה, כפי שדיווח רבי בנימין מטודלה היו בה כ-40,000 יהודים. היו בה אז גם 28 בתי כנסת ועשר ישיבות.

גירוש ספרד בהקשר העירקי

גירוש ספרד התרחש בשנת 1492 ובפורטוגל בשנת 1497, כאשר הוצא צו ע"י המלוכה בספרד שהורה על כל היהודים להתנצר או לעזוב.

חלקם של היהודים עזב כאמור גם לעירק וחלקם התנצרו והפכו ל"אנוסים"- אשר שמרו על המסורת והמצוות אולם במסתור.

חלק קטן ממגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו לעירק בשלב מאוחר יותר.

על הקהילה היהודית בבגד

הקהילה היהודית בבגדד עברה התפתחות דתית ורוחנית עצומה.

נבנו בה בתי כנסת ומוסדות דת רבים, רבים וכידוע יצאו ממנה רבנים ידועים שהשפיעו ומשפיעים עד היום על העם היהודי כמו הרב יצחק כדורי, הרב עובדיה יוסף, הרב סלמאן מוצפי,הרב אפרים כהן אליהו, הרב יוסף חיים, הרב שמעון אגסי ועוד רבים.

יהודי בגדד – דאר אל יהוד

היהודים בבגדד השתכנו בשתי שכונות.

דאר אל יהוד (שכונת היהודים) ובשכונת "קנטרת אל יהוד"-(גשר היהודים).

לפני גירוש ספרד סייעו היהודים לצבא המונגולי לכבוש את העיר, ולכן זכו להגנה.

דרכון פורטולי ליוצאי עיראק

אבל ב-1400 בכיבוש השני, נמלטו ממנה רוב היהודים לסוריה ולכורדיסטאן ועד גירוש ספרד שגרם שוב להגירת יהודים אליה, כמעט שלא היו בה יהודים.

בתקופת השלטון העותומני היה מצבם של יהודי בגדד טוב אבל מצבם הורע שוב בחסות שלטון הפרסים. (1623-1638).

בשנת 1860 היו בבגדד כ-20,000 יהודים.

וגם אחר כך בתקופת שלטון הממלוכים מטורקיה.

אחרי כיבוש בריטניה השתלבו היהודים בתפקידים שונים, ואף כשר הכספים שימש יהודי בשם סר ששון אפנדי יחזקאל.

רובם של היהודים התגורר בעיר הישנה ואחר כך עברו לשכונה חדשה בשם עלוויה".

היהודים שלטו במסחר ורבים מהם היו עובדי רדיו, רכבות, בנקים וכן היו בהם משכילים רבים ששימשו רוקחים, רופאים, עורכי דין וקציני צבא.

כמו ברבות מהמדינות בהן התגוררו יהודים, עם זכייתה של עירק לעצמאות, החלו רדיפות היהודים ורובם עלו לארץ. 

ראשי הקהילה היהודית בבגדד

בראש קהילה יהודי בגדד, עמד ששון בן צאלח ועזרא בן יוסף גבאי.

היו 13 איש שנשאו את התואר "חכם באשי" ומשנת 1932 עמד בראש הקהילה ראש קהילה לצד "ועד שבעת טובי העיר".

היהודים התנהלו במסגרת של ועדות כמו בתי חולים, ועד הקדשי הקהילה, עזרה סוציאלית, בתי כנסת ועוד.

בעיר פעלו שני בתי חולים אחד בשם מאיר אליאס, ושני על שם רימה כדורי.

עד שנת 1864 למדו היהודים בתלמודי תורה ובחדרים.

אחר כך הוקמו בתי כנסת לבנים ולבנות.

בעיר פעל גם כמה ישיבות מרכזיות כמו "מדרש בית זלכה" ישיבת "מדרש מאיר אליהו" בית ספר על שם אלברט ששון, בית ספר ע"ש לורה כדורי ועוד.

בית הכנסת צאלח אל כביר עדיין קיים ובשנת 1920 היו בבגדד 37 בתי כנסת.

אזרחות ודרכון פורטוגלי ליוצאי עיראק בחלק מהמקרים אפשרית בחלק מהמקרים לכן מומלץ לבדוק האם גם לכם מגיע דרכון פורטוגלי.